תיקים מרכזיים

נוירוכירורגיה - גידול בחוט השדרה

​

אסטרוציטומה

​

התובע בשנות העשרים לחייו. בגיל 7 לערך החל לסבול מכאבי ראש. הופנה על ידי רופא הילדים למרפאת ילדים בבי"ח. בדיקתו הנוירולוגית בביה"ח לא היתה לגמרי תקינה אך לא הומלץ על טיפול כלשהו. כעבור מספר חודשים נוסף לסימנים הנוירולוגיים שכבר היו הופיע גם קימור בגב, אך עדיין לא ננקטו צעדים כלשהם. חלפו מספר חודשים נוספים והתובע החל לסבול מכאבים חזקים בגב. הוא נבדק על ידי אורטופד אשר אבחן עקמת והזמין אותו למעקב כעבור חצי שנה. בבדיקת המעקב צוין שחלה החמרה מהירה ומרשימה במצבו והומלץ כי יעבור ניתוח לקיבוע עמוד השדרה. בגיל 10 עבר התובע ניתוח לקיבוע 12 חוליות בעמוד השדרה. זמן קצר לאחר שחרורו מביה"ח פרץ קצה מוט הקיבוע מחוץ לגבו של התובע והוא אושפז בדחיפות לניתוח נוסף להוצאת המתכות. כבר במהלך אשפוזו אובחנו חולשה בידיים, וקשיי הליכה. בעקבות ניתוח זה הושם התובע במחוך גבס מצווארו ועד ידיו למשך 6 חודשים מבלי שאיש מהצוות המטפל יתייחס להחמרה הברורה בסימנים הנוירולוגיים ומבלי שנערך ברור מה גורם להם. מצבו של התובע המשיך להתדרדר, הוא סבל מחולשה מתקדמת בארבעת גפיו אשר לוותה בדלדול שרירים קשה עד אשר התובע לא היה מסוגל כלל להלך בכוחות עצמו. בשלב זה התעקשו הוריו של התובע על הפנייתו לברור במרכז רפואי גדול . בבדיקתו במחלקה  הנוירוכירורגית התברר כי התובע סובל מגידול שהשתרע כבר על כל חוט השדרה. הגידול לחץ על עצבים וגרם לסימנים הנוירולוגיים אשר הופיעו כבר שנים קודם לכן ולא זכו להתייחסות כלשהי. התובע נותח מיידית להרחקת הגידול, אך בשל היותו כה מפושט לא ניתן היה להסירו בשלמותו. התובע נותר משותק בכל פלג גופו התחתון, רתוק לכסא גלגלים, וסובל מחולשה בשתי ידיו.
בתביעה שהגישו הוריו של התובע כנגד הרופאים אשר טיפלו בו טענו כי התעלמותם מסימנים נוירולוגיים ברורים ומההידרדרות המתמשכת במצבו עד כדי חוסר יכולת ללכת גרמה לנזק הקשה עמו נותר לכל חייו. אילו הופנה התובע לברור נוירוכירורגי בשלב מוקדם, כשרק הופיעו הסימנים הנוירולוגיים, ניתן היה להוציא את הגידול כשהיה קטן, למנוע התפשטותו לאורך חוט השדרה והפגיעה העצבית כתוצאה מכך.               
טענת ההגנה היתה שהנזק שנגרם הנו השתלשלות טבעית של המחלה עצמה בה לקה התובע והניתוחים אשר עבר בחוט השדרה.              

התובע פוצה.