תיקים מרכזיים

אונקולוגיה- איחור באבחון סרטן שד

​

• אישה שהיתה במעקב רציף אצל רופא המשפחה בקופת חולים. באחת הבדיקות נמוש גוש בשד והיא נשלחה לבדיקת ממוגרפיה כדי לשלול גידול סרטני. בעקבות ממצאי בדיקת הממוגרפיה נשלחה האישה לדיקור באמצעות מחט עדינה (FNA). בבדיקה נרשם שנמצאו קטעים של רקמת שומן ולא נמצאו תאים חשודים והוחלט על המשך מעקב. בבדיקת ממוגרפיה חוזרת כעבור מספר חודשים נכתב שאין ממצא פתולוגי . כעבור מספר חודשים נוספים השד היה כבר קשה למישוש ומוגדל בהשוואה לשד השני. שוב בוצעה בדיקת ממוגרפיה בה נרשם שלא אובחן ממצא פתולוגי משמעותי. בהמשך הופיעה נפיחות והתקשות גם בזרוע, והאישה קיבלה טיפול אנטיביוטי במחשבה שמדובר בדלקת. רק כשלוש שנים מיום שנמוש הגוש בשד אובחן שהאישה סבלה למעשה מסרטן בשד. בשלב האבחנה היתה המחלה בשלב מתקדם מאד (דרגה 3) וחרף טיפולי כימותרפיה וכריתת השד האישה נפטרה. משפחתה של האישה הגישה תביעה כנגד הרופאים אשר טיפלו במנוחה בטענה שהתרשלו בטיפול. טענת התביעה היתה שלאחר שנמוש גוש בשד בבדיקה ידנית - חייבים היו להמשיך את הבירור ולבצע ביופסיה - גם אם הממוגרפיה והדיקור במחט עדינה לא הראו ממצא פתולוגי. התובעים טענו כי אילו בוצעה ביופסיה, כשפי שהתחייב ממצבה של המנוחה, ניתן היה לאבחן את  המחלה במועד ולכרות את הגידול בשד בטרם שלח גרורות. אילו כך נעשה היו למנוחה סיכויים של מעל 90% לריפוי מלא. הנתבעת, קופ"ח, ניסתה להתכחש לעובדה שנמוש גוש, והתמקדה בטענה שלא תמיד ניתן לגלות גידולים בבדיקות ממוגרפיה או FNA. הנתבעת טענה כי לרוע המזל התגלתה המחלה בשלב מאוחר כשכבר לא ניתן היה להציל את המנוחה.                                                             
  ביהמ"ש קיבל את טענות התובעים, קבעה שהטיפול במנוחה היה רשלני  ופסק פיצויים.
   

• אישה בשנות השלושים לחייה מיששה גוש בשד זמן קצר לאחר לידה. פנתה לרופא המשפחה, אשר בבדיקתה מישש גם הוא גוש בגודל של כשלושה ס"מ. הוא אמר לאישה שאין לה מה לדאוג שכן מדובר ב"גרגור של הנקה". הרופא לא שלח אותה לבדיקות עזר כלשהן, לא הפנה אותה לכירורג ולא הזמין אותה לבדיקה חוזרת. בביקורים חוזרים של האישה אצל רופא המשפחה חודשיים לאחר מכן בעניין אחר - לא בדק הרופא ולא שאל מה עלה בגורל הגוש שנמוש. כשישה חודשים לאחר מכן הרגישה האישה שהגוש בשד גדול מאד ופנתה שוב לרופא המשפחה. בשלב זה נשלחה לבירור דחוף ואובחן סרטן במצב מתקדם. האישה נפטרה לאחר ייסורים והותירה שני יתומים רכים בשנים.
  משפחת המנוחה תבעה את הרופא בגין רשלנות על כך שקבע שמדובר בגרגור של הנקה מבלי להפנות את המנוחה לבדיקות עזר כגון ממוגרפיה, אולטרה סאונד וכיו"ב, ואפילו לא טרח להפנותה לבדיקה אצל כירורג – אף שלו כרופא משפחה לא היו הניסיון, הידע והמיומנות הדרושים לבדיקת שדיים ולאבחון סרטן שד. 
  
  המשפחה פוצתה.