תיקים מרכזיים

אורטופדיה - ילדים

​

התובעת, בשנות העשרה לחייה, נולדה כשהיא סובלת מפריקה מולדת של מפרקי הברכיים וכפות רגליים פונות כלפי פנים. עד גיל 7 חודשים קיבלה טיפול שמרני באמצעות רצועות. בגיל 7 חודשים בוצע צילום אגן בו נמצא נקע גבוה במפרק הירך, והתובעת אושפזה בבי"ח והושמה במתיחה עד להתקנת גבס. לאחר 44 ימי מתיחה הותקן גבס ספיקה. כשהורד הגבס נמצאה שוב דיסלוקציה והתובעת עברה ניתוח להחזרה פתוחה של המפרק. לא בוצעה ארטרוגרפיה. משך שש שנים לאחר מכן הלך מצבה של התובעת והחמיר. היא עברה סדרה של ניתוחים מבלי שנערכו לה הבדיקות המתאימות לפני ואחרי כל ניתוח ומבלי שננקטו הצעדים הדרושים להבטיח חוסר תזוזה של המפרק במהלך התיקון. עקב כך לא בוצע התיקון כראוי. רק כשעברה לאחר מספר שנים לטיפול בבי"ח אחר התברר כי הנזק שנגרם לה מסדרת הניתוחים הכושלת אינו ניתן עוד לתיקון והיא נותרה עם נכות אורטופדית קשה. 

התובעת פוצתה על נזקיה.